לחברנו
יעקב, המתעקש משום-מה לחזור
ולומר את האמת, ליום הולדתך
ה-60:
שתיים ושתיים הם
ארבע
עוד
כשהיה יעקב בגן הוא למד:
שתיים ושתיים הם ארבע.
ומאז
בכל מקום הוא חוזר ואומר:
שתיים ושתיים הם תמיד
ארבע.
כשנולדנו
היו שמים, ידיים ויופי
תם,
מסרנו
כדור כיוונו אופן ודגל
גם,
ב-א'
קראנו ב-ז' בגרנו ב-י' התאהבנו
בנעורים
מורים שיעורים וציונים
בעטנו.*
רק
יעקב עמד בצד וחזר:
חבר'ה תשמעו, שתיים ושתיים
הם ארבע.
אכזבות
תסכולים אהבות בם התחבטנו,
הפכנו
בין ליל ילדות לנעורים
ושאלנו
על
קד"צ וגיוס על מש"ק כנפי
טיס
על
רוחו של צה"ל וכוחו של הגיס.*
רק יעקב סירב
לנהוג כמו כולם, כי:
שתיים ושתיים הם? ארבע!
פרופסורה
בשוונג הוא קיבל לאחר
שפרסם:
גם בכימיה פיסקלית, שתיים
ושתיים הם ארבע.
ובמלחמה
בלבנון, כשכולם צה"לו, באלוף
הוא הטיח:
גם אם ת'לא רוצה, שתיים
ושתיים הם ארבע.
וכשחנכו
עוד יישוב יהודי בשומרון,
הוא שב והזהיר:
שתיים ושתיים הם עדיין
ארבע.
וכשברק
מכר לוקשים על ויתורים
מפליגים, יעקב בדק וחישב:
שתיים ושתיים הם, מה לעשות,
ארבע.
וכשצה"ל
הרס עוד שכונה, הוא בצער
מלמל:
חבל, אבל שתיים ושתיים
הם ארבע.
וכשהניצחון
בטרם-עת הוכרז, יעקב התעקש:
אדוני הרמטכ"ל, שתיים
ושתיים הם ארבע.
וכשלכל
בי"ס סא"ל הוצמד, מרוב ייאוש
הוא צעק:
חרשים, שתיים ושתיים
הם ארבע!
לאט
לאט, שלב שלב, בראשנו השיעור
סוף-סוף נלמד:
שתיים ושתיים הם באמת
ארבע.
ויחד
אתך נמשיך ונטיף:
שתיים ושתיים הם ארבע;
שתיים ושתיים הם ארבע.
עד
שמנהיגים שוטים וחסידים
יודו גם הם:
שתיים ושתיים הם ארבע.
אלא
שאם את החשבון עכשיו נעשה,
אם שתיים ושתיים הם ארבע,
הן
מי כמוך יעקב יודע,
שאין
מה לעשות, ששים זה
יוצא!
ועל-כן
לך אנו מאחלים ודורשים
במפגיע:
תמשיך
על כל רצח, ועוול וגזל להתריע,
שתיים ושתיים
הם ארבע, שתיים ושתיים
הם ארבע, שתיים ושתיים
הם ארבע...
עד
מאה ועשרים,
ורד
ויובל
* מתוך "הדור הבא" של אייל
חביב.
קישורים
http://www.iglhrc.org/site/iglhrc/
http://members.aol.com/dalembert/lgbt_history/biblio_al.html
http://www.ushmm.org/research/library/bibliography/gays/right.htm
http://www.workers.org/ww/2004/lgbtseries1014.php
http://www.ilga.org/
